פסק-דין בתיק ע"א 3185/03

הנשיא א' ברק:

           בני זוג רכשו דירת מגורים, כאשר לאחד מהם דירה קודמת מלפני הנישואין, שנשארת בבעלותו המלאה והבלעדית. האם זכאי בן הזוג השני למס רכישה מופחת הניתן לרוכש "דירה יחידה" כאשר החוק קובע שיראו "רוכש ובן זוגו כרוכש אחד"? זו השאלה הניצבת לדיון בערעור זה.

העובדות וההליכים

1.        בני הזוג "פלם" רכשו (ביום 18.6.00) דירת מגורים (להלן: הרכישה), כאשר לגב' פלם היתה דירת מגורים קודמת מלפני נישואיה, שנשארה בבעלותה המלאה והבלעדית כאמור בהסכם הממון שבין בני הזוג. הם דיווחו על הרכישה למנהל מס שבח מקרקעין (להלן: המנהל), וערכו שומה עצמית של מס רכישה, על פי שיעורי המס הרגילים החלים על רוכש "דירת מגורים" ביחס לחלקה של הגב' פלם, ועל פי שיעורי המס המופחתים החלים על רוכש "דירה יחידה" ביחס לחלקו של מר פלם. המנהל דחה את השומה העצמית משסבר כי מר פלם איננו זכאי לשיעורי המס המופחתים כי איננו רוכש "דירה יחידה". המנהל הוציא לבני הזוג שומת מס רכישה שבה חוייב גם מר פלם על פי שיעורי המס הרגילים החלים על כל רוכש דירת מגורים שאיננה דירה יחידה.

2.        בני הזוג השיגו על כך. המנהל דחה את השגתם וקבע כי מאחר שבני הזוג רכשו דירה, כאשר לאשה יש דירה נוספת, גם מלפני הנישואין, הרי שלתא המשפחתי זוהי הדירה השנייה, וחישוב מס הרכישה לבני הזוג נערך בהתאם לכך. על כך ערערו בני הזוג לועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו. זו קיבלה את עררם וקבעה כי:

"ההגיון הכלכלי והחברתי מחייב, לדעתי, במקרים בהם נרכשו דירות מגורים על ידי בני זוג לפני מועד נישואיהם שלא להתחשב בהיסטוריה זו בשעה שנותנים פטור ו/או מס רכישה מופחת" ( שם, בעמ' 8).

מכאן ערעור המנהל בפנינו.

הטענות בערעור

3.        לטענת המנהל, על בני הזוג פלם חל מס רכישה בשיעור הרגיל ולא בשיעור המופחת משום שאין הם רוכשים "דירה יחידה". לשיטתו, יש לראות בנסיבות המקרה דנן את בני הזג פלם כ "רוכש אחד" כמצוות סעיף 9 לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן: החוק), וככאלה, רכישתם איננה רכישת "דירה יחידה", כי הגב' פלם החזיקה בדירה קודמת. הוא מוסיף כי, השיעור המופחת ניתן לתא המשפחתי שרוכש "דירה יחידה", ואין מקום לפיצול ההטבה בין יחידי התא המשפחתי. לשיטתו, זו הפרשנות שמגשימה את תכלית החקיקה, וכל פרשנות אחרת "תפלה לרעה בני זוג שלא קבעו ביניהם הפרדה רכושית בדירותיהם", וגם תפגע בעיקרון הניטרליות של מערכת המס.

4.        המנהל מבסס את טענותיו במידה רבה על פסק דינו של בית משפט זה בע"א 3489/99 מנהל מס שבח מקרקעין חיפה נ' אן מרי עברי, פ"ד נד(5) 589 (להלן: פרשת עברי), שבו נקבע כי הפטור ממס שבח הניתן בגין מכירת דירת מגורים אחת לארבע שנים, איננו חל על הגב' עברי שמכרה בתקופת הנישואין דירת מגוריה מלפני הנישואין, משום שטרם חלפו ארבע שנים מהמועד שבו מכר בן זוגה בפטור, בתקופת הנישואין, דירת מגורים שהיתה לו מלפני הנישואין. זאת, על רקע הוראה דומה שקבעה כי "יראו במוכר ובן זוגו כמוכר אחד". לטענת המנהל, אותם נימוקים שהביאו את בית המשפט למסקנתו בפרשת עברי, מובילים בנסיבות המקרה דנן למסקנה שאין בני הזוג פלם זכאים למס רכישה מופחת בגין רכישת "דירה יחידה".

5.        מנגד, טענו בני הזוג פלם, כי על מר פלם חל מס רכישה מופחת כי הדירה הנרכשת היא "דירתו היחידה", ואין לו כל זכות בדירה הקודמת של הגב' פלם. לדידם, הדירה הנרכשת היא גם "הדירה היחידה" הנרכשת על ידי התא המשפחתי כתא, משום שהדירה הקודמת נרכשה בטרם הנישואין על ידי הגב' פלם בלבד ולא על ידי התא המשפחתי, שעוד לא היה קיים. לטענתם, אין כל מקום לראות בהם "רוכש אחד" ביחס לשתי הדירות שנרכשו, ולשלול בכך ממר פלם את שיעור המס המופחת בגין רכישת "דירה יחידה". לדידם, אין זו הפרשנות הנכונה של סעיף 9 לחוק, ואין מקום להחילו עליהם כאמור, בנסיבות המקרה דנן. לטענתם, אחת מתכליות סעיף 9 לחוק, גם אם אינה תכלית בלעדית, היא מניעת תכנוני מס בלתי לגיטימיים, על ידי ייחוס רכישות התא המשפחתי בין חברי התא כדי לזכות בשיעור המופחת. מכאן, הם מוסיפים, שמקרה כגון דא, שבו אין רכישה קודמת במסגרת התא המשפחתי, ואין חשש מהסתרת נכסים באמצעות שימוש בשם בן הזוג, על כל בן זוג לשלם מס רכישה לפי כמות נכסיו האמיתיים, והדירה הנרכשת היא דירתו היחידה של מר פלם ועליו לשלם עליה מס רכישה בהתאם לכך. לתפיסתם, פרשנות אחרת היא פרשנות בלתי סבירה ובלתי חוקתית, וכך ביטא זאת בא כוחם: " לפי פרשנותו של המערער אדם שאין לו נכס קודם אבל התחתן עם מי שהיה לו נכס קודם מתחתן 'לצורכי מס בלבד' גם עם נכסים שמעולם לא היו לו לגביהם ולא יהיו לו לגביהם שום זיקה. כיצד זה מתיישב עם עקרון השוויון? כיצד זה מתיישב עם הגיון סביר, בסיסי, מינימלי?".

6.        בני הזוג פלם מבקשים להבחין בין פרשת עברי ובין המקרה דנן. לטענתם, ההבחנה נעוצה בכך שבפרשת עברי, שני אירועי המכירה אירעו במסגרת התא המשפחתי, ואילו בענייננו, הרכישה הראשונה אירעה שלא בתוך התא המשפחתי. לדידם, הבדל זה הוא הבדל מרכזי ובית המשפט בפרשת עברי צמצם את קביעתו למצב שבו שתי המכירות אירעו במסגרת התא המשפחתי. הם מוסיפים כי בית המשפט העליון עצמו בפרשת עברי עשה הבחנה דומה בין המקרה של עברי ובין המקרה שנדון בבית המשפט המחוזי בעניין ע"ש 2979/97 דינה מור ואח' נ' מנהל מס שבח מקרקעין ב"ש, פד"א כו 383 (להלן: פרשת מור) שבו הגיע בית המשפט המחוזי למסקנה שונה.

המסגרת הנורמטיבית

7.        מס רכישה מוטל על הרוכש זכות במקרקעין (סעיף 9 לחוק). סעיף 9 מוסיף וקובע במספר סעיפי משנה את שיעור המס החל על רכישת דירת מגורים כאחוז משווי הרכישה. שיעור המס הרגיל על רכישת דירת מגורים במועד הרלבנטי לענייננו התחיל במדרגה של 3.5% (סעיף 9(ג1א)(1)). אך נקבע שיעור מס מופחת שהתחיל במדרגה של 0.5% ביחס לרכישת דירת מגורים שהיא "דירתו היחידה" של הרוכש (סעיף 9(ג1א)(2)(א)). וכך באו לידי ביטוי תנאי השיעור המופחת:

"... יחיד תושב ישראל שרכש דירת מגורים במועד הקובע או לאחריו (בפסקה זו - הרכישה), שהיא דירתו היחידה, ... ישלם מס רכישה בשיעור משווי הזכות הנמכרת כקבוע להלן: ...".

המחוקק הוסיף והגדיר תנאים אלה וקבע כדלקמן:

"9. (ג1א)(2)(ב) לענין פסקה זו -

(1) 'יחיד תושב ישראל' - יחיד שהוא תושב ישראל כהגדרתו בפקודה וכן אזרח ישראלי כאמור בפסקה (1) להגדרת "אזרח ישראלי" שבסעיף 16א(א);

'דירה יחידה' - דירת מגורים שהיא דירתו היחידה של הרוכש בישראל ובאזור כהגדרתו בסעיף 16א; ...